|
|
|
| כותר |
 |
'התובע הולך אחר הנתבע'? תוקפו של הכלל במציאות החברתית בת זמננו |
| מחבר |
|
מישלוב, שפרה |
| בתוך |
|
דרישה 1 (תשע"ו) 85-105  |
|
|
|
| נושא ראשי |
|
עיון |
| תיאור |
|
המאמר עוסק בכלל ההלכתי 'התובע הולך אחר הנתבע' המאפשר לנתבע לקבוע את זהותו של בית הדין שידון בסכסוך בין הצדדים. הדיון הינו על רקע מציאות ימינו, בה קיימים הבדלים ניכרים בין בתי הדין ההלכתיים לממונות מבחינת השתייכותם המגזרית, גישתם המהותית לדין וכללי הפרוצדורה החלים בהם. פערים אלה משמעותיים במיוחד במקרים בהם קיימים פערים דתיים וחברתיים ניכרים בין בעלי הדין המבקשים להביא את הסכסוך הממוני שביניהם בפני בית דין תורני. מצבים אלה עלולים לגרום למשוא פנים ולפגיעה בעקרונות הצדק, אם יינקט באופן קטגורי הכלל הנותן עדיפות לנתבע לבחור את בית הדין שידון בסכסוך.
המאמר דן בנושא באמצעות עמידה על מקורו של הכלל 'התובע הולך אחר הנתבע' ומעמדו ההלכתי, ועל החריגים שנתנו לו פוסקים שונים. לאורם של בירורים אלה, דנה המחברת בפתרונות אפשריים לבעייה האמורה, ובהם בין היתר הסכה מראש על בית הדין שיכריע בין הצדדים, בחירה במסגרת דיונית של זבל"א (זה בורר לו אחד), ובמקרים של חוסר הסכמה מהותי אף הוצאת 'כתב סירוב' שיאפשר הגשת התביעה בערכאות אזרחיות של המדינה. |
| מילות מפתח |
|
משפט עברי, דיני ממונות, יישוב סכסוכים, בית דין רבני, זבל"א, התובע הולך אחר הנתבע |
| טקסט מלא |
|
/journals/d/drisha/vol001/drisha_00104.pdf |
| מס' מערכת |
|
0009856 |
| |
| תגיות |
[ הוספת תגיות ]
|
|
