|
|
|
| כותר |
 |
איגרות קיבוץ מחורזות במרוקו |
| מחבר |
|
לביא, תמר |
| בתוך |
|
חמדעת ו (תשס"ט) 129-138  |
|
|
|
| נושא ראשי |
|
ספרות |
| תיאור |
|
איגרות קיבוץ כסוג ספרותי צמחו על רקע פרעות וגזרות קשות שנגזרו על היהודים בימי הביניים המאוחרים. הן הונפקו מאז שלהי המאה השלוש-עשרה בספרד ובפרובנס בידי מזכירי הקהילות – מהם מליצים ומחברים ידועים, וניתנו בידי נזקקים שסבבו מקהילה לקהילה. גם בקהילות היהודיות במרוקו עמדה הדאגה לעניים במרכז העשייה החברתית, ורבני הקהילות נהגו לצייד את הנזקקים באיגרות קיבוץ. באיגרות אלו הם הפצירו בציבור לתרום לנזקק בעין יפה תוך שהם מתארים את עברם של הנזקקים, שהתפרנסו בכבוד ותרמו לקהילתם, ואת גודל מצוקתם בהווה. האגרות כתובות במגוון מבנים – למן הפשוטים בני פסקה אחת ועד למתוחכמים הכתובים בפסקות אחדות עם מילות קבע ואקרוסטיכון. חריזתן בלתי קצובה ומתחלפת ולשונן עברית משולבת בארמית. בדומה לשירה ולפיוט איגרות אלו מצטיינות ב"סגנון שיבוצי", ואולם בעוד בשירה ובפיוט נאחזו חכמי מרוקו בעיקר בלשונות מקרא, הרי באיגרות נסמכו הרבה גם על ספרות חז"ל העברית והארמית, על הפרשנות, על המדרש ועל ספרות הקבלה. את מנהג כתיבתן – מצד התוכן, הסגנון והאמצעים האמנותיים – הדגמנו בעזרת איגרות מתקופות שונות שנכתבו בידי בחירי הרבנים של העיר פאס. |
| מילות מפתח |
|
איגרות קיבוץ, מרוקו, פאס, קיבוץ נדבות |
| טקסט מלא |
|
http://www.hemdat.ac.il/download/files/%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%AA %D7%9B%D7%A8%D7%9A %D7%95.pdf |
| מס' מערכת |
|
0006184 |
| |
| תגיות |
[ הוספת תגיות ]
|
|
