|
|
|
| כותר |
 |
נישואי החרש והחרשת בימינו (א) |
| מחבר |
|
כ"ץ, הרב אהרן |
| בתוך |
|
צהר ל"ז (תשע"ה) 77-96  |
|
|
|
| נושא ראשי |
|
הלכה |
| תיאור |
|
המאמר עוסק בשאלה הניצבת כיום בפני רבנים שעוסקים ברישום הנישואין ובסידור החופה והקידושין, כיצד עליהם לנהוג בנישואין של בני זוג, שלפחות אחד מהם חרש שאינו שומע ואינו מדבר?
בחלק זה של המאמר מתמקד הדיון במעמדו של החרש ובכשרותו המשפטית בתלמוד ובספרות ההלכה. תחילה נדונים ההבדלים בין החרש לבין השוטה והקטן, המופיעים בתלמוד פעמים רבות כקבוצה אחת של בעלי כשרות משפטית מוגבלת. כך, לדוגמה, אף שחכמים פטרו את החרש מן המצוות, הרי שבעניינים מסחריים תיקנו חכמים שפעולותיו באמצעות שפת הסימנים תהיינה תקפות כדי שיוכל לקיים עצמו, ללא צורך באפוטרופוס, בשונה משוטה וקטן.
לאחר מכן דן המאמר בנושא המרכזי – מעמדם האישי של החרשים בענייני נישואין. ראשית, בתקנת הנישואין מדברי סופרים ובטעמיה, לחרש - שלא ייבטל מבניינו של עולם, ולחרשת - שלא תישאר פנויה לעולם. שנית, ביחסי הממון כשאחד מבני הזוג חרש, לדוגמה: חיובי כתובה ומזונות של פיקח שנשא חרשת ואי־זכאותו בירושתה, ועוד. ושלישית, בסדרי הנישואין המיוחדים שתוקנו להם, בניסוח הכתובה כמעשה בית דין ולא כשטר של עדים, וכן בדיון אם מברכים את ברכות האירוסין והנישואין.
כיום ברור שמעמדו ההלכתי של החרש שונה מכפי שהיה בימי קדם, וזאת בעיקר בשל הסעד הרפואי שמשנה את מצבו הפיזיולוגי והקוגניטיבי.
מאמר נוסף פורסם בצהר ל"ט, עמ' 181-201. |
| מילות מפתח |
|
קידושין ונישואין, חרש שוטה וקטן, חרשת, מצות פריה ורביה, חרם דרבנו גרשום, ברכות האירוסין, ברכות הנישואין, כתובה |
| טקסט מלא |
|
/journals/t/tzohar/vol037/tzohar03705.pdf |
| מס' מערכת |
|
0008918 |
| |
| תגיות |
[ הוספת תגיות ]
|
|
